<h1>סמ"ג לאוין סימנים רנ"ד—רנ"ה</h1>
<h2>דף פג.</h2>
זר שאכל תרומה בזדון בין שהיה טמא בין שהיה טהור בין שאכל תרומה טמאה בין שאכל תרומה טהורה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ומתו בו כי יחללוהו, כדתניא בפרק הנשרפין ואילו הן שבמיתה כהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר שאכל תרומה משמע שאינו מחלק (לזר) [בזר] בין טמאה לטהורה, ולוקה על אכילתו ואינו משלם דמי תרומה שאכל שאינו לוקה ומשלם, ואם אכל בשגגה יוסיף חומש שנאמר ואיש כי יאכל קדש וגומר (ע"פ רמב"ם תרומות פ"ו הל' ו').
